פרי האדמה
צהרון מצוי הוא כנראה האירוס הנפוץ ביותר אצלנו, אולי בגלל זה השם העברי שלו עבר הרבה גלגולים. בראשית קראו לו אירוס מצוי, ובלשון העם אירוס אחר הצהריים, לתאר את מועדי הפתיחה של הפרחים. בתקופה מסוימת קראו לו אחיאירוס (Gynandriris), כשגם השם העברי וגם השם הלטיני שמרו על הקרבה לאירוסים. הצהרון המצוי, בהשוואה לאירוסים אחרים, הוא מין קטן יחסית, אם כי נפוץ למדיי. הוא פורח לקראת הצהריים, ואם מתכוונים אפשר לראות אותו נפתח כמו בסרט אנימציה. הפרח משתחרר מהחפים שחובקים אותו ונפרס, וזה מחזה יפה שלא מחייב השכמה מוקדמת. לעת ערב נסגרים הפרחים.
משפחת האירוסיים היא משפחה עתירת פרחים מרשימים מאוד בגודלם ובמורכבות שלהם. יש בה הרבה מאוד מינים, אחד יפה יותר מהאחר. כולם גיאופיטים שנמים באדמה בעונת הקור או בעונת היובש, ומתעוררים באביב. לחלק מהמינים בצלים, ומשום כך הם אוגרים את חומרי התשמורת שלהם בעלים תת-קרקעיים, ולחלקם פקעות, ואלו כמובן אוגרים את חלקי התשמורת שלהם בגבעולים.
האירוסים אכן מעניינים יותר בשל הפריחה היפה שלהם מאשר בשל ערכם המזוני. ואם אצל משפחת המורכבים וגם אצל הסוככיים לעיתים אנחנו רואים צבר של פרחים שמתפקדים כיחידת האבקה (pollination unit) אחת, הרי שבפרח יחיד של האירוס אנחנו מבחינים בשלוש יחידות האבקה. לפרח שלוש כניסות, כל אחת מתפקדת בנפרד מהשתיים האחרות. לרוב הן מזמינות חיפושיות ודבורים גדולות להיכנס למנהרת ההאבקה, לאסוף צוף, להתלכלך באבקה על גבן ולהמשיך הלאה. רק מקרה הוא ששלושתן מובילות לשלושה עלי שחלה סמוכים הנמצאים מתחת לפריחה, שיהוו את הפרי בסוף הדרך.
חומרי התשמורת הם תמיד פיתוי לרעבים, ועל כן הם מכילים חומרי רעל שלא מתאימים למאכל אדם. שמחתי לשמוע שלפחות מין אחד כן נאכל. עם זאת, אני מצרפת כאן גם אזהרה חמורה - כשאנחנו אוכלים צמחי בר לא ידוע לנו מה הריכוז של החומר בצמח, ואנחנו גם לא יודעים מהי הרגישות האישית שלנו. על כן, חלק מהצמחים מתאימים למאכל ללא חשש וחלקם לראותם בלבד. מבין האירוסים חלק מהמינים מיובשים ומשמשים כתבלין, ומיעוטם כמו הצהרון המצוי מתאימים למאכל, אך רק לאחר בישול. הבצלים שאני טעמתי היו משביעים מאוד ועשירים בעמילן. אם הבצלים שלכם אינם טעימים, אל תאכלו אותם. המבחן הטוב ביותר הוא מבחן המרירות, רצוי לא לאכול מריר, וכן יש להתחיל תמיד בכמויות קטנות. בישראל כל האירוסים הגדלים בר מוגנים על פי חוק, ועל כן - לראותם בלבד.
צהרון (אירוס) מצוי
אירוסיים
חומרים:
פקעות נקיות של אירוס
רסק עגבניות
מלח ופלפל ומעט שמן זית
הכנה:
מבשלים את הפקעות במים עד שהן מתרככות ומאבדות את המרירות. מחממים שמן במחבת, מטגנים את הבצלים, ומוסיפים רסק עגבניות ותבלינים. אוכלים עם לחם שחור.
עונות איסוף:
ינואר עד אפריל.