ציפורנית נפוחה היא בת למשפחת הציפורניים (Caryophyllaceae). זו אינה משפחה של צמחי מאכל חשובים, עיקר ערכם הכלכלי הוא ביופיים ובשמחה שהם משרים. נזכיר את פרח הציפורן, שהזנים התרבותיים שלו גדולים וריחניים, והם אחד מפרחי התרבות הנפוצים ביותר, ואת הגיפסנית שממלאת בפרחיה הקטנים והלבנים את החללים בזרים מסודרים. סימני ההיכר של המשפחה הם העלים הנגדיים, לרוב תמימים, והמספר חמש או כפולותיו בחלקי הפרח. האינטואיציה הנרכשת של הבוטנאים מובילה למשפחה בקלות יחסית.

בארץ גדלים מינים רבים של ציפורנית, עד שלעיתים קשה להבחין ביניהם ולהגדיר אותם. הציפורנית הנפוחה היא ידידותית למשתמש: הפרחים שלה לבנים בעוד רוב המינים האחרים הם ורודים, והיא מאופיינת בגביע נפוח העשוי עלים מאוחים ונראה גדול מכפי מידותיה; עלי הכותרת נראים אובדים בתוכו כמו ילדות קטנות בנעלי העקב של אימא.

אצלנו היא נקראת ציפורנית נפוחה, לא בגלל האופי אלא בגלל עלי הגביע, אך תרגום שמה הלטיני הוא ציפורנית מצויה. במקומות אחרים היא נפוצה הרבה יותר מאשר אצלנו, ושם גם נהוג ללקט אותה ולאכול. התפוצה העולמית של המין היא מסביב לים התיכון, והוא מושך ממנו צפונה ומזרחה למקומות קרים וגשומים יותר. אולי בזכות הזמינות שלה היא שימשה נושא להרבה מחקרים. קבוצה גדולה של חוקרים התעניינה בעמידות שלה לריכוזים גבוהים של נחושת. בנוגע לרוב הצמחים ריכוזי נחושת גבוהים הם סכנת חיים, אבל ציפורנית נפוחה מסתדרת וגדלה גם במכרות נחושת, כיוון שיש לה גן מיוחד שמווסת את העמידות שלה לנחושת, לקדמיום ולשאר מתכות. במקומות מסוימים השתמשו בציפורנית נפוחה כדי לנקות אדמות מזוהמות בנחושת. כמה שנים של גידול וקציר שיפרו מאוד את איכות הקרקע, כיוון שהציפורנית קלטה ממנה את המתכות ושילבה אותן בתרכובות אורגניות לא מזיקות.

עבודה מעניינת אחרת, שנערכה בשוודיה, בדקה את איכות ההאבקה ואת מידת יצירת הזרעים של הציפורנית הנפוחה כתלות במאביקים. בניסוי שנמשך שנתיים נחשפו שתי אוכלוסיות לכמויות שונות של מאביקים. גם אנחנו וגם החוקרים היינו מצפים שכאשר יש יותר מאביקים תעלה כמות הזרעים המבשילים, אבל הכמויות היו פחות או יותר זהות, והסיבה לכך היא לא האבקה עצמית כמו שחשבתם, אלא שבסביבה שהיו מאביקים רבים הם הטילו ביצים והזחלים הצעירים אכלו צמחי ציפורנית רבים יחסית, ובכך השוו את התוצאות. עוד דוגמה יפה איך פועל שיווי המשקל בטבע ושומר על מקומו האקולוגי של כל מין.

גבעולים ועלים צעירים של ציפורנית נפוחה נאכלים טריים או מבושלים. בעלים הצעירים יש מתקתקות מסוימת, והם מתאימים מאוד לסלט. ואם איחרתם באסיף, לאחר תחילת הפריחה תתווסף מרירות קלה לטעמם, ואז אמליץ לבשל אותם. גם כאן כמו אצל מינים רבים אחרים הבישול מבטל את הטעם המר. אפשר לבשל מהם רביכה שתזכיר בצורתה תרד, להשתמש בהם למילוי או להעשיר בהם את המרק. שפר עליי חלקי ומצאתי ענפים צעירים. שילבתי אותם בסלט עם עגבנייה ועם כרוב, בעיקר בשל הכמות המוגבלת שהעזתי לקטוף.