פרי האדמה
קורנית מקורקפת היא מין נפוץ למדיי של משפחת השפתניים (Labiatae). היא פורחת בשלהי הקיץ ומזמינה מינים רבים של מאביקים שנדחקים אל בין שפתיה לאסוף צוף מתוק. הקורנית איננה מעוניינת שבעלי חיים יאכלו את העלים שלה, ועל כן לעלים טעם מיוחד, נפלא כתבלין או כתוספת למאכלים, אבל כמזון עיקרי גם אנחנו לא היינו אוהבים אותו. השם המסחרי של הקורנית הוא תימין, כשמה הלטיני, אם כי כבר ראיתי מתכונים שמתייחסים לקורנית בשמה העברי.
בצעדה זריזה על גבעות הכורכר של החוף עולים גלי ריח עם ארומה של משהו טעים. חזרו מייד לשביל, שהרי בשמורות טבע אסור לסטות ממנו. קורנית מקורקפת היא צמח תבלין, בעל פריחה ורודה, ה"זעתר" של השרון. היא נחשבת פחות מהאזוב המצוי של אזור ההר, אך עדיין ראויה לשימוש ולהתייחסות. הקורנית הייתה ידועה כבר בתקופת המשנה, ושימשה למאכל ולתיבול: "חבילי אזוב והסיאה והקורנית קוטם ואוכל" (תוספתא, שבת ט"ו, י"ב). התימין גדל אצלנו, ובשאר ארצות הים התיכון, בטבע, בעיקר בגבעות הכורכר הסמוכות לחוף וגם פנימה יותר, מזרחה.
הקורנית היא צמח ים תיכוני במקורו. לבריטניה היא הובאה רק בשנת 1596, ומאז מגדלים אותה בגינות בכל אירופה וגם באמריקה, ונהנים מיופיה ומטעמה. בבית הגידול הים תיכוני היא נדחקת הצידה וגדלה על אדמות גירניות, חופי ים ומפנים דרומיים. היא נדחקת גם בעונת הפריחה. בדומה למינים רבים הגדלים בחוף, הקורנית מאחרת בפריחה ופורחת בעיצומו של הקיץ, ועל כן היא צמח דבש חשוב וצמח נשמה המנחם את הבוטנאים בעונה שמתמעטים בה הפרחים.
אני ממליצה על התימין כצמח גינה. מדי פעם הוא מעשיר את התבשיל או מפתיע בפריחה הוורודה שלו, ובתמורה דורש מעט מאוד מים. עם כל ההסתייגויות מהמלצות על צמחי מרפא שמלוות אותי, לתימין יש הרבה מאוד אזכורים בתחום. התימין מכיל salicylates (רכיבים צמחיים טבעיים דמויי אספירין), וכן משמש לשימור מזון, והרי זה תפקידם הראשון במעלה של צמחי התבלין.
הקורנית גדלה אצלי בגינה. ייחור שמשכתי לפני שנים מתמיד ומצמיח עלים כבר יותר מעשר שנים. אני מתבלת בו הרבה פעמים את התבשילים, במיוחד כאשר אני חשה בצורך להוסיף מגע של עלים טריים. אני משתמשת בתימין למתכונים צמחוניים, למשל דלורית אפויה בקורנית, וכמובן בפיצה, שתוספת של קורנית משדרגת אותה באופן ניכר. ואם כל העת ליבי לצמחונים, הפעם משהו לבשריים: קבב, שעיקרו בשר, בצל וירק. וגם את הצמחונים אני זוכרת: פיתה מתובלת בקורנית, שאפשר לשדרג לפיצה.
קורנית מקורקפת
שפתניים
מתכון
קבב קורנית
חומרים:
בשר טחון
אגד ענפים ועלים של קורנית
בצל
שמן (זית) לטיגון
מעט קינמון, אפשר גם מלח ופלפל
הכנה:
קוצצים את הבצל דק דק, מוסיפים כמות נדיבה של קורנית ותבלינים לפי הטעם, לשים היטב, ויוצרים קציצה מוארכת ומטגנים.
עונות איסוף:
כל השנה, יותר בחורף.
פיתה עם קורנית
חומרים:
ענף של קורנית
קמח
מים
מעט שמן זית (לא חובה)
הכנה:
לשים את הקמח והמים לבצק. כבר בשלב הזה אפשר לערבב עלים של קורנית בבצק. נותנים לו לנוח, יוצרים עיגולים ומשטיחים לפיתה. מורחים בשמן ומתבלים בעלי קורנית. אופים על מדורה ולעת מצוא אפשר גם בתנור או במחבת ברזל.
עונות איסוף:
כל השנה.