הסוג קחוון קל לזיהוי, מין מהמורכבים שפרחי הקרקפת החיצוניים שלו לרוב לבנים והפנימיים צהובים. המינים דומים מאוד זה לזה, עם הבדלים קלים במבנה הזרעון. הוא לא מן הצמחים שאפשר לצלם ואחר כך להגדיר בנחת. צריך למצוא גם צמחים בשלים ולצלם אותם רגע לפני שהזרעים מתעופפים מהקרקפת, וגם לצורת הקרקפת יש תפקיד בהגדרת המין. בארץ גדלים כ-20 מינים שונים, מהם נפוצים מאוד ומהם נדירים. מעטים האנשים שמתנסים בחוויית הנדירות, כיוון שמעטים יודעים באמת להבדיל בין המינים.

השימושים של הצמח הם בעיקר להכנת תה כמו הבבונג, וגם קחוון מקופח משמש למטרה זו. למרות הקרבה לבבונג הוא נחשב ליעיל פחות בכל ההיבטים הרפואיים הרבים המשויכים לבבונג, ויש רבים כאלו, רבים מדיי לטעמי. בנוסף, משתמשים בו כצמח לאמבט וכדוחה יתושים וחרקים; פשוט ממוללים ומורחים. אבל אנא, בזהירות, כיוון שיש אנשים שהם אלרגיים לצמח.

קחוון מקופח נחשב אצלנו למין נדיר מאוד, ואילו באירופה הוא אחד הקחוונים הנפוצים ביותר. הגבעול של הצמח מתפצל לגבעולים נוספים, והמצעית דמוית קונוס ולה חפים בחלקה העליון. זהו צמח של אדמות חרסיתיות ושל שולי שדות בגבול התפוצה שלו. הסיבה שבאירופה מכינים ממנו תה היא שהוא נפוץ שם. כאן הוא צמח מוגן שידוע על מציאותו בשלושה או בארבעה אתרים בלבד, ובוודאי לא נכין ממנו תה אלא ניידע את כל הפורומים של הבוטנאים אם נמצא אותו...

עונות איסוף:: בחורף, עם הצצת העלים וזיהוי הצמח, לא ממש צמוד לנביטה אלא אחרי שהשורש מתמלא.