הקרנן הטבוע נמנה עם קבוצה מעניינת מאוד של צמחים שחזרו למים באופן משני, וכך גם בני משפחתו, משפחת הקרנניים (Ceratophyllaceae). מקובל בעולמנו להאמין שהחיים החלו במים. קבוצה של אצות, כנראה מהירוקיות, יצאה מהים וזחלה ליבשה. הסלעים שהופיעו על פני המים הלכו והתייבשו, והצמחים שעלו זכו בהרבה אור והרבה פחמן דו-חמצני, אך נאלצו להתמודד עם ההתייבשות, ועל כן פיתחו קוטיקולה. כדי להתייעל, הם פיתחו צינורות הובלה, פיוניות וכל מה שצריך. הדרך הזאת הייתה מורכבת וארוכה, ובסופה קיבלנו את הצמחים העילאיים של ימינו. בים נשארו אצות קלאסיות שהמשיכו לגדול ולהתרבות, כשהן מנצלות את המדיום המימי הטוב מימים ימימה.

ואז נוצרו על היבשה בתי גידול חדשים, שלוליות, בריכות ואגמים, שניקזו אליהם מים מתוקים. לחלקם הגיעו אצות, ובשוליהם החלו הצמחים העילאיים שגדלו בסביבה יובשנית לחדור אט אט למים. חלקם גדלו בשוליים ורק שלחו שורשים, בחלקם הגבעולים והעלים היו בגבול המים והפרחים היו בחוץ, מחכים לחרקים שיעשו את המלאכה, וחלקם פלשו פנימה בכל הגוף, מתעלמים מההתאמות ליבשה שהושגו בעמל רב. הקרנן עבר את כל הדרך והוא מציג התאמה למים באופן משני. השורשים התנוונו, והתפקיד החשוב להיאחז בקרקעית ולקלוט ממנה מים איבד מיוקרתו בצמח שנמצא כולו טבול במים. תפקידם הצטמצם לבקרה הורמונלית של הצמח. העלים, כיוון שאינם נחשפים לאוויר, למדו לקלוט את החמצן המומס בתוך המים, ועל כן המבנה המיוחד שעיקרו הגדלת שטח הפנים של העלים במטרה להגדיל את סיכויי הרכישה של חמצן מהמים.

אף על פי שהקרננים כולם טבולים במים, בתחום הרבייה הם עדיין זקוקים לאוויר, וההאבקה נעשית מעל לפני המים. האבקנים ניתקים מהצמח. הזיר שעליו יושבת האבקה מציף אותם, והם נעים עם זרם המים. גרגירי האבקה צפים עד שהם מגיעים לצלקות ומפרים אותן.

הקרננים נפוצים בכל העולם, כמו רבים מצמחי המים שהם קוסמופוליטיים, ואולי קצת יותר כיוון שהקרנן משמש כצמח נוי בבריכות ובאקווריומים ועל כן נתמך על ידי בני האדם. שם הסוג מקורו בשם היווני, ופירושו מתייחס לצורת העלה שדומה לקרן. שני נציגים למשפחת הקרנניים בארץ: קרנן טבוע (Ceratophyllum demersum) וקרנן טבול (Ceratophyllum submersum), שהעלה שלו מחולק שלוש-ארבע פעמים באופן דיכוטומי לאונות נימיות. שניהם מינים של מים ודומים זה לזה. את הקרנן הטבול מצאתי במאגר מים בשדות יקנעם ובשמורת החולה, ואת הקרנן הטבוע מצאתי טובע/ שוחה במימי מעיין התמסח. העלים של שני המינים נאכלים, ובחרתי לנסות ולהקפיץ אותם.