רומוליאה סגלולית שייכת גם היא למשפחת האירוסיים (Iridaceae). המין רומוליאה סגלולית הוא מין אנדמי לישראל וללבנון. רק אצלנו הוא גדל, כנראה כיוון שבשלב קדום נותק מהאוכלוסייה של הרומולאות ועם השנים והמוטציות יצר מין חדש. שם הסוג רומוליאה מוקדש לבכור שבין שני האחים התאומים רומולוס ורומוס (Romulus and Remus). שניהם גדלו אצל זאבה, מה שהכשיר אותם לקריירה ששיאה היה ייסוד רומא. רומולוס נתן את שמו לעיר וגם לצמח. שם המין מציין את המקום שבו נאסף ותואר למדע בפעם הראשונה, בצידון שבלבנון, שכן המין האנדמי שלנו גדל מטבע הדברים רק כאן.

מבין שני המינים שגדלים אצלנו, רומוליאה סגלולית ורומוליאה צידונית (Romulea phoenicia), הרומוליאה הסגלולית נפוצה יותר. חשבון אישי יש לי עם הרומוליאות בכרמל. יום אחד הדרכתי קבוצת סטודנטים, ולשמחתי גיליתי רומוליאה סגלולית פורחת. רכנתי לעומתה בקריאות ההתפעלות ששגורות בפי מדריכים, והסברתי לכולם בהתלהבות שמצאנו צמח נדיר מאוד ומיוחד. כיוון שבאותו יום היה שיא הפריחה של הרומוליאות, ורבות מהן נראו בפריחתן הסגולה לאורך המסלול, האמינות שלי ירדה פלאים, ובמקביל לכך עלה מספר הרומוליאות בכרמל. נשאר לנו להתרגש מהיכולת של הצמחים לתאם את מועד הפריחה שלהם, ולשמוח שהגענו לכרמל בזמן המיועד.

ההתכווננות של הפרחים לעונת פריחה מסוימת היא מהפלאים של הטבע. צמחים שעונת הפריחה שלהם ארוכה, רבים הסיכויים שלהם למצוא בני זוג כדי לשלוח אליהם אבקה ולקבל מהם. אבל צמחים כמו הרומוליאה, שמשך הפתיחה של כל פרט הוא קצר, וכן - שאין להם לוח שנה במחשב, חייבים להתכוונן בדרך אחרת. עונת הפריחה של הרומוליאות היא גשומה. צפויים הרבה ימים סגריריים וקרירים והטמפרטורה גם היא לא יכולה לשמש אינדיקטור, על כן נראה שההתכווננות למועד הפריחה היא על פי אורך היום והלילה. חוויה מעניינת היא לעקוב במשך כמה שנים אחרי מועדי הפריחה של הצמחים בשדה קבוע, ולהתפעל מהזיכרון הגנטי ומלוח השנה המשותף שלהם.

בספרד הבצלים נאכלים חיים, בלי בישול, כחטיף בשדה. מוצאים צמח, חופרים ואוכלים. כמובן שבתנאי שמירת הטבע שלנו לא נעשה את זה, הן משום דאגה לצמח והן משום שלא נרצה לעבור על החוק. הרומוליאה הסגלולית מוכרזת כערך טבע מוגן שאסור לפגוע בו. אולי כיוון שהתרחקנו מהטבע ואולי מפני שכשמדובר באוכלוסייה של צמחי בר, יש הבדלים בתכולת החומרים ובמרירות בין אזור לאזור, ולמעט מצבי חירום אני לא ממליצה לאסוף. אם גידלתם אותם בגינה מתוך סקרנות - אני ממליצה לבשל. ואגב, הפרי, שקשה למצוא אותו, גם הוא נאכל כחטיף בשדה.