פרי האדמה
רוריפה שרועה (Rorippa prostrata) היא צמח פולש שגדל בבתי גידול מופרים, ממשפחת המצליבים (Brassicaceae). על פי אבינועם דנין, הרוריפה השרועה חדרה לארץ בסוף שנות ה-80 על ידי שורשים שדבקו לבצלים שיובאו מהולנד. גם כיום הרבייה שלה היא בעיקר וגטטיבית, מקטעי גבעולים ושורשים.
הרוריפה היא סוג שרוב המינים שלו גדלים בבתי גידול לחים, סמוך למים. מכאן גם שמה הלטיני, שפירושו מכוסה טיפות מים, טל או טלול. אם היו מבקשים לתרגם את שמה היו בוודאי קוראים לה טללית. בחרו לשמור לה על השם הלטיני בתעתיק עברי, וטוב עשו כיוון שהצמח נדיר יחסית, גר בארץ, ולאור הזיקה שלו לבתי גידול רטובים הסיכויים שלו להתפרץ קלושים.
הרוריפה השרועה חדרה לכאן אולי כדי לאושש את האוכלוסייה של מין אחר של רוריפה, שנמצא בארץ באופן טבעי ויש חשש כבד שנכחד - רוריפה טובענית (Rorippa amphibia), מין של ביצות שהיה נפוץ בביצות החולה. עם ייבוש האגם היא נעלמה, וכיום היא מוגדרת כמין נדיר ביותר. העדויות היחידות למציאותה נמצאות בעשבייה בירושלים ובזיכרונות של אנשים, אין אפילו תמונה ראויה של המין שצולמה בישראל.
אנחנו הבוטנאים מצרים על כל מין שנעלם ולא מצליחים לשמוח על המינים החדשים שמגיעים לארץ, אולם אוכלוסיית מיני הצמחים היא דינמית, מינים הולכים ומינים באים, כך היה וכך יהיה. לעיתים קרובות מינים דומים ממלאים את החלל שהשאירו המינים הנעלמים, ולעיתים באים מינים אופורטוניסטיים, אגרסיביים, ומשתלטים על אזורים ובתי גידול נרחבים. הדינמיקה היא כזאת שכשהמינים החדשים באים עדיין אין להם אויבים טבעיים, והם מתרבים ודוחקים את המינים הקיימים שאוכלוסייתם מתמעטת. כאשר הם נרגעים ומגיעים לשיווי משקל עם הטבע המקומי, הם משחררים קצת מקום לטובת המינים שנדחקו, אבל אלו לעיתים נשמדו ואינם יכולים לחזור למקומם השמור להם מקדמת דנא. קשה למי שמכור לנוסטלגיה, אבל זו הדרך של העולם להיות קשוב כל הזמן לשינויים המתרחשים בסביבה, ולתת לכך מענה - לנצל את כל בתי הגידול הפנויים בטבע.
יש עדויות על מיני רוריפה שונים שנאכלים, בסלט או בתבשיל כמוסיפי טעם. יש המלצה מיוחדת על רוריפה טובענית, אבל אנחנו, אם נמצא אותה, נצלם ונזמין את כל הבוטנאים לחגוג. כבר היו לנו הפתעות עם צמחי מים שחזרו אחרי שנים של היעדרות. לעומת זאת, אם נמצא רוריפה שרועה, לא יעצרו אותנו מלאכול אותה. הפירות קטנים, דמויי ביצה שהחוד שלה כלפי מעלה, ובתוכם שתי שורות זרעים, קטנים עוד יותר. נאכל את העלים.
רוריפה
מצליבים
חומרים:
חופן עלי רוריפה
עדשים מבושלות
מעט שמן זית ומיץ לימון
הכנה:
משרים את העדשים מבעוד מועד, ומבשלים. ואם בדיוק "נתקעתם" בלי עדשים בבית, אפשר עם פסטה. קוצצים את הרוריפה ומתבלים במעט שמן ומיץ לימון. לא כדאי להרבות בתיבול אלא להשאיר לרוריפה להוביל את הטעם.
עונות איסוף:
פברואר עד מאי.