כבר תיארתי כאן כמה מינים של שום, ולא התכוונתי לתאר את 39 המינים שגדלים בר בישראל ובוודאי שלא את כל המינים של המזרח התיכון ושל אירופה. בחרתי לכלול בספרי מינים שהיו לי זמינים ולא בהכרח הזולים או הטעימים ביותר. שום הגלגל נחשב לאביו של השום התרבותי, ועל כן הוספתי אותו לרשימות. לפי חלק מהחוקרים הוא אחד המינים שמהם תרבתו את הנפלא בבצלים: השום, ועל כן ראיתי צורך להתייחס אליו. כמובן, כמו כל השומים הוא שייך למשפחת השושניים (Liliaceae), גיאופיט יפה פרחים.

אנצל את ההזדמנות להתבונן בעין בוטנית על השיניים של השום. כל השומים בני הסוג שום (Allium) הם בעלי בצל, דהיינו, הגבעול שלהם נמצא מתחת לפני הקרקע, ומכאן השם גיאופיטים שמשמעותו צמחי האדמה. כדרכם של גבעולים הם נושאים עליהם עלים. מהגבעול יוצאים בזה אחר זה העלים של הצמח. חלקם התחתון המצוי מתחת לפני הקרקע מעובה, ולרוב צבעו לבן כיוון שאינו מבצע פוטוסינתזה. חלקם העליון של העלים עשיר בכלורופיל ירוק, ומייצר סוכרים ועמילנים שאותם הוא יעביר מטה, לבסיס העלים, לבצל. מי שדילג על שיעור המבוא לבוטניקה מוזמן לבצוע את אחד הבצלים, ולנסות לראות את הסדר המופתי שבו מסודרים העלים (גלדי הבצל) ואת הניצנים החבויים בחיקם.

והשום? השיניים של השום? השיניים הן הניצנים שחבויים בחיק העלים. הניצנים של השום אינם ממתינים לתחילת הגידול כדי לקלוט מהבצל את חומרי התשמורת, אלא אוגרים אותם אצלם וברגע שיינתן האות לצמוח הם יהיו מוכנים לזנק החוצה. עלי הבצל שלרוב הם גלדניים מתייבשים, והניצנים מלאים בעסיס ובעמילן. הטעם המיוחד של השום נוצר מתרכובות המכילות גופרית. הוא מורגש אצל כל השומים, ובמידה רבה אצל שום הגלגל.

שום הגלגל מתאפיין בתפרחת גדולה ופרועה. הפרחים נישאים על עוקצים ארוכים מאוד, שגודלם משתנה; אולי כדי לעזור למאביקים למצוא אותם, אולי כדי להפריע להם שיעדיפו האבקה מצמחים שכנים על האבקה באותו צמח. פיזור הפריחה בתפרחת שאינה פורחת בבת אחת תומך בגרסה הזאת, ואולי זו הכנה: להפצת הזרעים. לאחר הפריחה ולקראת הקיץ הגבעול מתנתק מבסיס הצמח, נישא ברוח, מתגלגל ומפזר את הזרעים לכל עבר. כך הוא זוכה להפיץ את הזרעים למרחקים, וכך גם זכה לשמו. בשל המראה המיוחד של התפרחת וגם בגלל הגודל, שום הגלגל מקובל כצמח נוי במקומות אחדים בעולם.

אפשר כמובן לחפש את הבצלים מתחת לאדמה, אבל כיוון שהצמח נדיר יחסית בימינו, אולי מפני שבעבר חיפשו אותו רבים, החלטתי להסתפק בעלים שהם מצוינים כתבלין ומוסיפים חיים לכל תבשיל, והפעם פסטה. אני אספתי עלים צעירים מאוד, מגינה של חברים. מומלץ להשתמש בהם אלא שאז קשה יותר לזהות את הצמח.