השום המשולש שייך למשפחת השושניים (Liliaceae). הוא חד-פסיגי, ויפה פרחים כמו רוב בני משפחת השושניים שכמעט כולם מואבקים באמצעות חרקים. הפרח חסר מעטפת כפולה של עלי עטיף ועלי כותרת, ולו שישה עלי עטיף לבנים (במשפחה יש גם צבעים אחרים). למרות המבנה הפשוט של הפרחים, משפחת השושניים נחשבת למשפחה מפותחת מבחינה סיסטמטית, ובוודאי חשובה מאוד בנוף הצמחי של המזרח התיכון.

רוב המינים של משפחת השושניים הם בעלי בצלים, אולם יש גם כמה מינים בעלי פקעת. הבצל הוא איבר אגירה. מרב חומרי המזון של הצמח מרוכזים בעלים ובניצנים התת-קרקעיים. הגבעול עצמו התנוון למעין דסקית שטוחה, "עוגת בצל" בלשון המטבח, שעל אף התכווצותה שומרת על המבנה הבסיסי של גבעול המחולק למפרקים, שעליהם יושבים העלים. הן אלו שאוגרים מזון והן אלו הירוקים שפורצים מעל לאדמה, מטמיעים ואוספים סוכר. עמוד התפרחת פורץ בבוא זמנו ונישא על גבעול זקוף.

מינים רבים של הסוג שום גדלים אצלנו, ועל פי מאמרו של אורי פרגמן יש כמעט 40 מינים בישראל ובמזרח התיכון כ-250 מינים מתוך 700 מינים בעולם. מדי פעם עולה מספרם של השומים עם גילוי של מינים נוספים, ואשרי המוצאים. שום משולש הוא אחד המינים הנפוצים ביותר מבין השומים, עד שקיים חשש שיהפוך לעשב רע. עליי הוא חביב במיוחד מפני שנתמזל מזלי להגדיר אותו בבחינת הבגרות, וכיוון שהוא קל להגדרה לא עצר השום המשולש את הקריירה שלי בבוטניקה.

מיני הבר של השום הם בעלי פוטנציאל כללי, הן למאכל והן כצמחי נוי. הרבגוניות מצביעה גם היא על יכולת גנטית עשירה. מתחת לפני השטח מתרבה השום המשולש ברבייה וגטטיבית באמצעות בצלצלים. במקום שבו נבט וגדל בהצלחה פרט יחיד, ברוב המקרים תתפתח אגודה שתכיל כמה שיחים ותרבה גבעולי פריחה. השום המשולש הוא גיאופיט רב-שנתי. מלבד ביופיים של הפרחים מצטיין השום המשולש גם בגבעול התפרחת בחתך משולש ולא עגול כרוב הצמחים. עובדה זו מאפשרת להגדיר ביתר קלות את השום המשולש מבין כל השומים, אבל היא גם מבלבלת, כי לפעמים הם עגולים.

הברון מילר (Baron Ferdinand von Mueller), בספרו משנת 1880, מציין את השום המשולש כמין בעל פוטנציאל לגידול חקלאי, אולם נראה שמאז לא חלה התקדמות רבה בתחום. הוא ממליץ לגדל אותו במטרה לקצור את העלים כצמח תבלין, אף על פי שכיום הנטייה היא למשוך לכיוון של צמחי נוי. הפרחים לבנים, יפים, פורחים לאורך זמן, ומתרבים בקלות מבצלצולים. נשארה רק בעיית הריח שאינו תואם את הטעם המקובל של צמחי נוי.

הבאתי כאן שלושה מינים מתוך השפע של השומים. כמובן שאפשר לנייד את המתכונים ואפשר גם להחליף בבצל ירוק, שגם הוא מין של שום.