שוש קירח ושוש קוצני (Glycyrrhiza echinata) הם שני מינים מאותו סוג, ושניהם כמובן משתייכים לאותה משפחה, משפחת הפרפרניים (Papilionaceae). שניהם גם חובבי מים, שגדלים בבתי גידול לחים. שניהם משמשים להכנת מטעמים, אם כי השוש הקירח מפורסם יותר בעולם. כיום מגדלים שוש באופן מסחרי, ברוסיה, בטורקיה, בפרס, באיטליה ובעוד ארצות מסביב לים התיכון. החיבה שלו למים מושכת אותו צפונה.

מקור השם שוש הוא בתלמוד הבבלי (מסכת סוכה, דף י"ב, עמ' ב) "אמר רב יהודה הני שושי ושווצרי מסככין בהו אביי אמר בשושי מסככין בשווצרי לא מסככין". בתלמוד הוא מופיע בצורת הרבים שושי, כאחד הצמחים המשמשים לסכך בסוכה, מה שמלמד שבעבר היה נפוץ יותר. באירופה השם המקובל של הצמח הוא לקריץ (liquorice), וככה נקראים לעיתים קרובות הממתקים שמכינים ממנו.

פירוש שמו הלטיני של הצמח הוא שורש מתוק, ומקורו כנראה ביוונית והוא עתיק מאוד, כמו השימוש בצמח. השורשים של השוש מכילים גליצריזין (glycyrrizin), ובנוסף לממתק השחור לקריץ מכינים ממנו גם סירופים וליקרים והוא עתיר תכונות מרפא. השוש הוא אחד מצמחי המרפא העתיקים והנפוצים ביותר, הן ברפואות מסורתיות של תרבויות עתיקות רבות והן ברפואת הצמחים המודרנית. הנוכחות והפעילות של חלק מהחומרים האגורים בו נבדקה והוכחה באופן מדעי, ובין השאר הוא מכיל חומרים הדומים בהרכבם לקורטיזון ועל כן משמש לטיפול בחולי אסתמה. השוש בא אם כך עם אזהרת רעילות, שכן שימוש מוגזם בצמח עלול לגרום להצטברות נוזלים ולתופעות לוואי נוספות.

השורשים של השוש נלעסים כמות שהם. הם בעלי טעם מתוק, אינם משמינים, והם מותרים גם לחולי סוכרת, שכן הטעם המתוק מקורו לא בגלוקוז אלא בגליצריזין. עוצמת המתיקות של הגליצריזין גדולה פי 50 מזו של הסוכר. האיטלקים מכינים משורשים של שוש קוצני ליקר, לרוב בתוספת מינים נוספים. המונגולים השתמשו בעלים של שוש קירח להכנת תה.

השוש הוא צמח מוגן ונדיר בארץ, והפגיעה הסביבתית בגופי המים הטבעיים לא תרמה לתפוצה שלו. כיום השוש גדל בר במקומות ספורים בארץ, ביניהם בבקעת הבטיחה שעל שפת הכינרת ובעין תאו. בעבר היה נפוץ בביצות שלאורך מישור החוף, שמהן נשאר שריד בשמורת נחל פולג. מקום נוסף שבו מצאתי אותו הוא בגן אדם ואדמה שבמושב נהלל, המוקדש לצמחי מרפא ותמרוקים. קיבלתי שם קטע שורש, פרסתי אותו בישלתי במים רותחים במשך כמה דקות. הצלחתי לחוש במתיקות של השורש, אבל לא בטעמו של השוש. לא היה לי לב להמשיך ולעקור מהצמח הנדיר, והסתפקתי בחופן ממתקים שקניתי על המשקל בשוק של מגדל העמק. בהזדמנות אחרת מצאתי בחנות תבלינים בפרדס חנה (תבליני חתוכה) שהם מוכרים שורשי שוש מיובשים. החבר'ה שמים אותם בערק, אני שמתי בתה. נגיסה קלה במה שנראה כמו גבעול יבשושי מפתיעה במתיקות ובארומה.