פרי האדמה
השלח הוא מין המשתייך למשפחת המצליבים, וכבר דיברתי רבות על המעלות של המשפחה. רוב מיני השלח נפוצים מאוד, מה שגורם להם להיות מתאימים למאכל. הפרחים מרובעי עלי כותרת, ריחניים, ועשירים בצוף, ועל כן מבקרים אותם חרקים, לקקני צוף וחמדני אבקה רבים. כמעט כל פעם שניגשים לפרח הוא הומה מאביקים, לשמחתם של הצמחים ושל הצלמים. הסוג שלח הוא בעיקרו מדברי, והוא כולל כ-16 מינים; שליש מהם צומחים בישראל, ששליש ממנה הוא מדבר.
הפרי של השלח מורכב משני מפרקים, שלכל אחד מהם יש אסטרטגיית הפצה שונה. המפרק העליון לרוב משונץ ואינו נפתח אלא ניתק מהצמח ומחפש את מזלו במרחקים. המפרק התחתון נפתח לשניים ומפזר את הזרעים בסביבת הגידול של ההורים. שתי אסטרטגיות מנוגדות להפיץ זרעים, ושתיהן יחד מוצלחות במיוחד.
שלח הערבות (Erucaria rostrata) הוא מצליב ורוד פרחים. בינינו, את הצבעים העזים לקחו הכלניות והפרגים ואפילו המורכבים, אז אילו צבעים נשארו להם למצליבים? ורוד, צהוב או קצת לבן שהוא למעשה סתם דהוי. באזורים שבהם השלח צומח הוא צמח חד-שנתי נפוץ מאוד במסות גדולות.
שלח ספרדי (Erucaria hispanica) הוא מין קרוב מאוד לשלח הערבות. אפשר להגדיר אותם כמינים ויקריים, מינים דומים המחלקים ביניהם את בית הגידול לפי פרמטר סביבתי מסוים. למשל, במקרה שלנו שלח הערבות הוא מין דרומי, ושלח ספרדי הוא מין ים תיכוני. ההבדלים בין המינים מתבטאים במידת הגזירה של העלים. בבית גידול ים תיכוני אפשר להגדיל את שטח הפנים כדי לעשות יותר פוטוסינתזה, גם אם המחיר הוא אובדן מים. יש גם הבדלים בצורת הזרעים - הזרעים של השלח הספרדי מוארכים יותר מאלו של השלח הערבתי.
אם תנסו להתחקות אחרי שני המינים אתם עלולים להתבלבל באמצע הדרך, שכן תמצאו פרטים שלא תוכלו להחליט אם הם שלח ספרדי או שלח הערבות. ההופעה של צורות הביניים מלמדת אותנו שאנחנו בעיצומו של תהליך ההפרדה האקולוגי בין שני המינים שפעם היו מין אחד. עם השנים צפוי להיווצר מחסום גנטי בין שני המינים: הצפוניים יכליאו עם הצפוניים והדרומיים עם הדרומיים. תכונות גנטיות מסוימות שייתכן שילוו במוטציות, בשינויים גנטיים, יהיו נפוצות יותר באזור אחד מאשר באזור אחר, עד ליצירת מחסום גנטי שימנע רבייה בטבע בין המינים, ואז אפשר יהיה להבחין ביניהם בקלות רבה יותר. מדובר בתהליך רב שנים, ואל תצפו לו פן תנחלו אכזבה. עם זאת, אם אתם מתלבטים כשאתם בעיצומו של האזור הים תיכוני אני ממליצה להמר על שלח ספרדי, ואם דרומית לבאר שבע - המרו על שלח הערבות.
לנו, שפנינו למטבח, כל המינים טובים מאוד למאכל. העלים וכל חלקי הצמח משמשים בתבשילים ובסלטים, ובשל התפוצה הרחבה אנחנו פטורים מחשש לפגיעה בטבע. על כן שלפו סכינים - ובתיאבון...
שלח
מצליבים
חומרים:
עלים של שלח
לפת
לימון
שמן זית
הכנה:
קוצצים את עלי השלח. אני השתמשתי בשלח ספרדי, אבל כל המינים מתאימים באותה מידה. מגרדים בפומפייה את שורש הלפת ל"גפרורים", מערבבים, ומתבלים בשמן זית ובמעט לימון.
עונות איסוף:
נובמבר עד מרס.