אצות אדמומיות
שלפוחנית אשכולית
Botryocladia botryoides (Wulfen) J. Feldmann
סיסטמטיקה
מחלקת האצות האדומיות (Rhodophyta), סדרת הלשוניתאים (Rhodymeniales), משפחת הלשוניתיים (Rhodymeniaceae).
פירוש השם
שמה הלטיני של האצה, הן של המין (botryoides) והן של הסוג (Botryocladia), ניתן לה בשל דמיונה לאשכול ענבים. בעבר היא נקראה בעברית ענבי-ים. השם העברי הנוכחי, שלפוחנית אשכולית, מתאר את צורת התאלוס.
תיאור
השלפוחנית האשכולית היא אחת האצות היפות הגדלות בחופינו. הענפים גלולים, בעלי הסתעפות דיכוטומית ומסתיימים בשלפוחיות חלקות ומבריקות בגוני אדום-יין, המשוות לאצה מראה של אשכול ענבים קטן. השלפוחיות ריריות ולאחר שהייה באוויר הן מאבדות מנפחן ומתכווצות.
מידות
אורך האצה מגיע ל10- ס"מ, אולם לרוב מוצאים פרטים קטנים יותר, ולפעמים הצמח מכיל רק שלפוחית בודדת. גודל השלפוחיות, 7-4 מ"מ.
צבעוניות
האצה בעלת גוונים אדומים הנעים בין ורוד לאדום-יין.
סימני היכר מיוחדים
שלפוחיות בגוון אדום-יין. בהסתכלות מיקרוסקופית ניתן לראות שדופן השלפוחיות עשוי מתאים זעירים וכהים. בצדן הפנימי של השלפוחיות נמצאים תאים כדוריים הנקראים "תאים דמויי בצל" (bulb-cells).
בית הגידול
השלפוחנית גדלה בתחום התת-כרית, בורות ומקומות מוצלים. האצה נפוצה בבורות שעל משטחי הגידוד, בעיקר בחלקם העליון המוצל, והיא נמנעת מקרינת שמש ישירה. השלפוחנית מתפתחת לרוב על גבי הסלע, אך גם כאפיפיטית על מינים אחרים. היא נמצאה בעומק של 50 מ', על תשתית קשה.
ביולוגיה ורבייה
מחזור החיים של האצה כולל שלושה דורות: דור מיני (גאמטופיט), דור הפלואידי ודור אל-מיני (ספורופיט) דיפלואידי. אברי הרבייה נמצאים בענפים המשולחפים, הם בעלי צבע כהה ועטויים מעטה בהיר. גוף הפרי, הציסטוקרפ, כדורי, חלקו שקוע בדופן התא וחלקו בולט מעליו. השלפוחיות הכדוריות מתארכות עם הופעת תאי מין נקביים. עיקר הרבייה המינית מתרחש בסוף הקיץ.
עונתיות ותפוצה
האצה נפוצה למדי וגדלה במשך כל השנה. השלפוחיות מופיעות בעיקר בקיץ. בשל בית הגידול המוסתר של הבורות, יש קושי מסוים באיסופה וייתכן שהיא נפוצה יותר. היא גדלה בים התיכון ובאזורים החמים של האוקיאנוס האטלנטי.
מינים קרובים
מינים נוספים שתוארו מאזורנו:
Botrycladia boergesenii J. Feldmann
Botrycladia chiajeana (Meneghini) Kylin
Botrycladia pseudodichotoma (Farlow) Kylin
שם נרדף לשלפוחנית אשכולית הוא:
Botryocladia (Chrysymenia) uvaria (C. Agardh) J. Agardh.