מחלקת האצות האדומיות (Rhodophyta), סדרת הבנגיתאים (Bangiales), משפחת הבנגיתיים (Bangiaceae).

פירוש השם

השם המדעי והשם העברי מתארים את צבעה של  הארגמנית, אם כי המין המצוי בחופי ישראל נוטה לחום יותר משהוא נוטה לארגמן. האצה מוכרת בעולם בשמה היפני "נורי".

תיאור

הארגמנית היא בעלת יצע דק, רקוע, לעתים שקוף. יש ששולי העלה גלולים. היצע הוא חד-שכבתי אולם לעתים קרובות מוצאים תאלוסים מספר זה על גבי זה. התאלוס עטוף בקוטיקולה, שכבת ריר חיצונית, חלקה וגמישה.

במיקרוסקופ נראה שרובו של היצע הוא בעל שכבת תאים אחת אולם ניתן להבחין בו בשלושה אזורי חלוקה: אזור התאחיזה, הבנוי שכבת תאים אחת, בדומה לאזור הגדילה הווגטטיבי, ומכיל תאים גליליים. האזור הרפרודוקטיבי, המכיל תאי מין, עשוי ברובו תאי מין נקביים ומיעוטו תאי מין זכריים. שטחו של אזור זה משתנה בהתאם לגיל האצה.

מידות

המינים שלנו מגיעים עד לאורך של כ10- ס"מ ולעתים רחוקות לאורך של 30-20 ס"מ. במקומות אחרים בעולם מגיעה הארגמנית לגודל רב יותר, אף ל50- ס"מ.

צבעוניות

לארגמנית בטבע גוונים של חום-אדמדם נוטה לחום כהה, שקוף. כאשר כמה שכבות של האצה מתייבשות זו על גבי זו מתקבל צבע חום כהה, כמעט שחור.

סימני היכר מיוחדים

הארגמנית מתאפיינת במראה הקרומים הדקים וכן במיקומה האנכי, גבוה מעל קו הגאות.

בית הגידול

בארץ גדלה הארגמנית בחופים סלעיים, מעל לקו הגאות, באזור מפץ הגלים. לעתים מוצאים פרטים אפיפיטיים על חלזונות כגון חד-שן משובץ וצלחית מכחילה.

ביולוגיה ורבייה

בהיותה יצור ימי, כושר העמידות של הארגמנית בפני התייבשות והמלחה הוא מדהים. הארגמנית יכולה לחזור לפעילות פוטוסינתטית מלאה לאחר שאיבדה 95% מהנוזלים שבתאלוס. עוד על מחזור החיים של הארגמנית ראו בפרק המבוא.  

כלכלה ופולקלור

הארגמנית היא אחת מאצות המאכל החשובות ביותר בעולם. היא נאכלת בעיקר במזרח הרחוק: ביפן, בפיליפינים ובהוואי, שם מגדלים ומייבשים אותה במאות אלפי טונות. הארגמנית  עשירה בחלבונים (30%-25% ממשקלה היבש) ובמינרלים. היא אחד המרכיבים של הסושי, המאכל היפני המפורסם. יש עדויות מראשית המאה, ואף קודם לכן, על בתי חרושת ומפעלים לעיבוד צמחי הארגמנית.

לצמחי הארגמנית סגולות בריאות ומרפא. האצה מכילה את הויטמינים B וC- ולכן נהגו מלחים לאכול אותה לשם מניעת מחלת הבריברי.  ביפן משתמשים בה גם כתרופה נגד ציסטות שומניות וכתמיסת חבישה לפצעים.

מתכון ללחם ארגמנית:

החומרים: 2 כפיות דבש, 1 כפית שמרים, חצי כוס מים חמימים, 2 כוסות שאור (בצק שהחמיץ מבעוד יום), 2 כפיות מרגרינה, חצי כפית מלח, 2 ביצים טרופות, 3 כוסות קמח חיטה, בין חצי לכוס קמח ארגמנית.

אופן ההכנה: ממיסים את השמרים במים החמים, מוסיפים דבש, שאור, מרגרינה, מלח, ביצים וקמח, עד שמתקבל בצק נוח ללישה. מניחים את הבצק במקום חמים כדי שיתפח ולאחר מכן אופים בחום בינוני לחם (45-35 דקות) או לחמניות (20-15 דקות).

הערה: ניתן להוסיף יותר קמח ארגמנית על חשבון קמח חיטה. כמו כן ניתן להוסיף קמח ארגמנית לכל לחם שאופים ולהעלות בכך את כמות המינרלים ואת ערכו התזונתי.

 

 

עונתיות ותפוצה

הארגמנית נראית בחופינו בחודשי החורף ונעלמת לקראת הקיץ, בעונה זו היא שרויה בתרדמה בתוך קונכיות של חלזונות ימיים. הארגמנית מצויה כמעט בכל הימים בעולם, באוקיאנוסים הצפוניים, לחופי ימים ממוזגים, בים התיכון, בחופי אמריקה ובמזרח הרחוק.

פירוט המינים

הארגמנית הגדלה באזורנו נחקרה בעבודת הדוקטור של שלומית כץ. עבודה זו מספקת, בין השאר, ידע רחב על מחזור החיים והרבייה של המין המצוי כאן. ככל הנראה, בניגוד למקובל בפרסומים אחרים, המין הנפוץ בחופינו אינו  .Porphyra linearis Greville על פי הספרות, נבגי הרבייה של Porphyra linearis מסודרים ברביעיות, בשורה, זה מעל זה, לרוחב התאלוס, כולם הפלואידים ואין רבייה מינית. על פי עבודתה של שלומית כץ, במין שלנו נראים על אותו תאלוס אזורים המכילים גם תאי מין זכריים וגם תאי מין נקביים. ביצע הנקבי מצויה גאמטה אחת גדולה לרוחבו, וביצע הזכרי יש שתי גאמטות, זו מעל זו. בשום מקרה לא נצפו על ידה ארבע גאמטות כמתואר ב-Porphyra linearis. ייתכן שבאזורנו גדל מין מקומי שטרם הוגדר, או אולי כמה מינים. מינים נוספים שנזכרו בספרות מאזורנו הם:

Porphyra linearis Grevile

Porphyra leucosticta Thuret

Porphyra umbilicalis  (Linné) J. Agardh